מי לא אוהב בטאים? הם מרחפים כמו ציפורים ומהפנטים כל פעם שהם חולפים לידינו בצלילה! בכתבה הזו סיכמנו את המיטב של הבטאים אותם תפגשו בצלילות באיים המלדיביים.
מנטת השונית - Reef Manta
המנטות, הן דגי סחוס ממשפחת הטחניים. כשהן שוחות במים, הן נראות כאילו הן מעופפות, בעזרת מוטות הכנפיים האדירות שלהן שיכולות להגיע עד לכשניים וחצי - שלושה מטרים. הן שוקלות עד כ- 700 ק"ג, וחיות ממוצע של כ- 40 שנה. חלקה התחתון לבן וחלקה העליון כהה. הן חיות כל כך נעימות ועדינות, ולחזות בהן מקרוב מעופפות לידך או מעליך, זו אכן חוויה מסעירה. יש להן את המוח הגדול ביותר (יחסית לגודל הגוף) מכל הדגים. הן ניזונות מפלנקטונים, סרטנים קטנים וביצי דגים. הן מסננות את האוכל דרך מסננות בצידי ראשיהן ודרך מזיפות (כמו שיניים מקרטין שעוזרות לתהליך הסינון), את האוכל הן מושכות לפה בעזרת שני זיזים גדולים בקדמת הפנים, מה שמקנא להן מראה ייחודי שעוזר בזיהוי שלהן.
הן חיות באיזורי שוניות חוליים ובקרבה לאיים ולכן רוב התצפיות של הצוללים הן של מנטות ריף מאשר מנטות הענק.
סטטוס שימוש: פגיע.
מנטה ענק – Oceanic Manta
מנטת ענק היא דג סחוס והטחן הגדול ביותר. היא מגיעה לאורך של 7 מטרים. אבל הממוצע עומד על- 4-5 מטרים. משקלן מגיע עד 2,000 ק"ג. הן חיות לממוצע של כ- 40 שנה. בנראות שלה היא מאוד דומה למנטה השונית, גם אצלה החלק התחתון לבן והחלק העליון כהה עם כתמים לבנים, וזה מה שמבדיל אותה קצת בנראות וכמו כן הגודל, ממנטת הריף. מנטה ענק מבלה את רוב זמנה באוקיינוס הפתוח, רחוק מהשוניות, הן צוללות למאות מטרים במטרה למצוא את הטרף שלהן. הן גם מבלות פחות זמן בתחנות ניקוי, לעומת מנטות השונית.
הן ניזונות מזואופלנקטון. לצערנו בגלל משבר האקלים, כמויות הזואופלנקטון נעלמות וזה מצמצם את כמות האוכל שלהן, כמו כן הן נפגעות מדייג למסחר של צלחות הזימים שלהן.
סטטוס שימור: בסכנת הכחדה.
טחן נקוד – Spotted Eagle Ray
הטחן הנקוד הינו דג ממשפחת הסחוסיים, הוא מגיע לרוחב של 3.5 מטר ואורך של עד 9 מטר. יש לו חוטם רחב, שטוח ועגול כמו ברווז, ראש עבה וללא סנפירים גביים. בחלקו התחתון לרוב מכוסה בכתם לבן גדול. חלקו העליון כהה עם נקודות לבנות וכך ניתן לזהות אותו בקלות. בקצה הזנב יש להם דוקרן ערסי. משקלם מגיע ל- 230 קילוגרם.
סביבת המחייה שלו היא באיזורי מדף חופיים והוא נמצא מפני הים עד עומק של כ-60 מטרים. לעיתים גם שוחה בלגונות ובאיזורי שוניות טרופיים כמו במלדיביים. ההיריון מתקיים ברחם האם, והצאצאצים נולדים כבר כשהם עצמאיים. בכל הריון יש כ-1-5 צאצאים, כשהממוצע הוא 3. ההריון מתקיים כל שנה, והוא אורך כ-12 חודשים. הצאצאים נולדים באורך של 18-36 ס"מ.
הם בדרך כלל יצורים בודדים, אך לעיתים גם שוחים בקבוצות, בעיקר כששוחים במים פתוחים וחוצים את האוקיינוסים. יש להם יכולת לקפוץ מחוץ למים ולעשות מין סלטה כזו, וזה מחזה מרהיב.
טחן נקוד ניזון בעיקר מיצורים חסרי חוליות כמו סרטנים, צדפות ודגים קטנים. הטחן בדרך כלל מחפש את המזון שלו שקבור בחול, הוא עושה זאת על ידי נשיפה מהאף וניקוי החול למציאת הטרף. הסכנה העיקרית שלו היא דיג אנושי, למטרות מסחר או הצגה באקווריומים מסביב לעולם, הסתבכות ברשתות דייג ועוד. הטחן הנקוד נטרף על ידי כריש נמר, לימוני, שורי, לבן שוליים ופטישן. הכרישים ניזונים מהטחן בעיקר בעונת הרוויה כאשר הנקבות והצאצאים מאוד פגיעים.
סטטוס שימור: בסכנת הכחדה.
טריגון שחור-נקודות - BLOTCHED FANTAIL RAY
הידוע גם בכינוי מחבטן. מכיוון שהגוף שלו עגול והוא נראה כמו מחבט. הוא דג סחוס ממשפחת הטריגונים. על גבו נקודות שחורות שנראות יותר כמו כתמים. בקצה זנבו הארוך יש עוקץ עם ארס קטלני. הוא בין הגדולים שבמחבטנים ויכול להגיע לרוחב של כ-1.8 מטרים, לאורך של עד 3.3 מטרים ומשקל של 150 ק"ג.
הם מתגוררים באיזורים חוליים, קרוב לקרקעית באיזורים טרופיים. הוא פעיל לרוב בלילה.
הוא ניזון מבעלי חיים חסרי חוליות או דגים. האיום הכי גדול שלו שגורם לי להיות בסטטוס פגיע, הוא כמובן דיג אנושי, אחרי זה הטורפים שלו הם כרישים גדולים או אפילו אורקות!
סטטוס שימור: פגיע.
טריגון כנוף-זנב - COWTAIL STINGRAY
גם הוא דג סחוס ממשפחת הטריגונים. גופו חום-אפרפר, חלקו התחתון בעיקר לבן. קצה זנבו שחור ומכיל ארס. הזן הזה יכול להגיע לאורך של 3 מטרים, רוחב של 1.8 מטרים, ולמשקל של 250 ק"ג.
הוא חי בסביבות חוליות שטוחות, לגונות, שוניות אלמוגים ולעיתים גם בנהרות שמתחברים עם הים. הם ניזונים מדגים, תולעים וסרטנים קטנים.
הם נטרפים על ידי כרישים גדולים כמו פטישנים וגם כן על ידי דולפינן אנקולי.
סטטוס שימור: קרוב לסיכון. בני האדם צדים אותם בכמויות גדולות בעיקר לתעשיית האופנה והריהוט, הם משמשים בעור שלהם לריפוד.
חשמלן פרסי - Gulf Torpedo
חשמלן פרסי הוא בטאי יחסית קטן, הוא ממשפחת החשמלניים. אורכו כמטר, והוא יכול להשתמש בתהודה חשמלית בשביל לסרוק את הסביבה. הם מתגוררים בעיקר בשוניות אלמוגים, מדפי סלע, ואיזורים חוליים עד עומק של 150 מטרים.
החשמלן הפרסי צד בעיקר בלילה, הוא מהמם את טרפו באמצעות מכת חשמל וניזון מדגים. במשך היום הוא בעיקר נח על הקרקעית. החשמלן פרסי לרוב יצור מתבודד, אך לעיתים גם שוחה בקבוצות.
הוא יכול לשרוד שעות מחוץ למים כאשר נסחף לחוף.
סטטוס השימור שלהם עדיין לא ברור מכיוון שיש כמה מינים שונים ועדיין הנושא לא נחקר לעומק עם מספיק נתונים בשביל להעריך את הסטטוס שלהם.