הרבה נאמר עליהם, ועוד הרבה ידובר. הכרישים מהווים חוויה ייחודית ומרהיבה שיש לאיים המלדיביים להציע בצלילות. אז אם אתם מחפשים מפגשים ייחודיים עם הטבע הפראי, בכתבה הבאה נכיר לכם לעומק את הסוגים השונים של הכרישים במלדיבים והיכן הכי טוב לפגוש אותם:
כריש שונית אפור - Grey Reef Shark:
מראה: אפור כהה. סנפיר גבי עם קצה לבן וסנפיר אחורי עם קצה שחור גרדיאנטי. מאפיין ייחודי שעוזר לזהות אותו, מכיוון שלעיתים רבות צוללים נוהגים להתבלבל בינו לבין כריש שונית עם קצוות שחורות, שהם מאוד דומים. הם מגיעים עד לאורך של 2.6 מטר ולמשקל של 33.7 ק"ג.
הם בדרך כלל שוחים די לאט, אך בשעת ציד, הם יכולים אפילו להגיע מהירות של 40 קמ"ש. הם צדים כרישים, דגים ודיונונים. יש להם חוש ריח מצוין שעוזר להם לזהות את הטרף בצורה מדהימה.
הטורפים העיקריים של כרישי שונית אפורים הם בני האדם וכרישים גדולים יותר. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 5-7 שנים. הריון נמשך בין 9-14 חודשים (בדרך כלל 12) ובכל המלטה יש בין 1-4 כרישונים חיים (לא ביצים).
כרישי שונית אפורים מאוד חברותיים, הם נוהגים להתקבץ בקבוצות במהלך היום, במהלך הלילה הם צדים ביחידים. הם מאוד סקרניים ולעיטים נוהגים להתקרב להציץ על צוללים. הם נחשבים טריטוריאליים, ולעיתים תועדו עם מיצג התנהגות טריטוריאלי: הם מקמרים את הגב ודוחפים את הסנפיר הצידי למטה תוך כדאי שחיה מוגזמת במטרה להציג שליטה על הטריטוריה. הם חיות מאוד חזקות שעלולות להיות מסוכנות, אך הסיכון שיתקפו בני אדם מאוד נמוך.
מצב השימור: לצערנו הרב הם נמצאים כיום ברשימה האדומה תחת סטטוס של כמעט נכחד. הם נמנים בין הזנים המוגנים במלדיביים.
כריש שונית אפור נאמן מאוד לשונית האלמוגים, דבר שמשפיע מאוד על סטטוס השימור שלו, מכיוון ששוניות האלמוגים הולכים ונעלמים מהעולם בעקבות התחממות כדור הארץ, וכמו כן, המיקום של השוניות מהווה אזור צייד קל לכל הדייגים שמחפשים לדוג כרישים לטובת מרק סנפירי הכריש שנחשב מאוד פופולארי במדינות מסוימת באסיה. בנוסף לכך, גם מספר הצאצאים בכל המלטה נחשב יחסית נמוך מזני כרישים אחרים, וגיל הבגרות שלהם יחסית מבוגר, מה שמוסיף עוד יותר לעובדה שמספרם בירידה. מה אנחנו יכולים לעשות עם המידע הזה? חשוב מאוד דבר ראשון להבין שהם מצויים בסכנת הכחדה חמורה, ומה הסיבות לכך. לאחר מכן, נוכל להבין שעלינו להגן עליהם ולשמור עליהם, וכאשר אנחנו, כצוללים מגיעים לבית שלהם, חשוב מאוד להגן עליהם ולא לפגוע בהם! לתת להם מרחב בטוח ולשמור מרחק מהם בשביל לא לסכן אותם, לא להפריע להם בהאכלה, עונות זיווג/המלטה וכו'.
אזורי תפוצה בעולם: כרישי שונית אפורים נמצאים באוקיינוסים ההודי והשקט. באיזור ההינדו-פסיפי הם נמצאים לחופי דרום אפריקה, מדגסקר, מאוריציוס, סיישל, אזורים בדרום סין וצפון אוסטרליה. הוא נחשב לאחד הכרישים הכי נפוצים באוקיינוס השקט, ביחד עם כריש קצוות שחור ולבן. אבל הוא בייחוד ממוקם באזורים שיש פחות פעילות אנושית מאסיבית.
ניתן למצוא אותם במים טרופיים צלולים והם שוחים בעומקים של 280 מטר עד לפני המים. הם בדרך כלל נמצאים בשוניות, בעיקר ליד מדרונות וקצוות הריף.
אזורי תפוצה במלדיביים: מסלול הקלאסי והדרומי באטולים כמו ארי ומאלה.
:Whitetip reef shark - כרישון לבן-קצוות
כרישון לבן קצוות הוא כריש יחסית קטן, הוא יכול להגיע עד לארוך של כ-2 מטרים. למרות שהנתון הזה הגיע רק מתצפיות ולכן נתון לדיון. המשקל המקסימלי שדווח הגיע ל-18 ק"ג. לכריש לבן-קצוות יש גוף רזה, עם ראש קצר ורחב. החוטם יחסית פחוס, העיניים קטנות ואליפסיות. קצוות הסנפירים הגביים וזנביים מקושטים בצבע לבן בוהק. כרישון לבן-קצוות אוהב לחיות בקרקעית באזורים של מדפים, סביב איים ושוניות בעומקים של 0-330 מטר. הם בייחוד שוכנים באזורים של שוניות עם מים צלולים.
הוא נחשב בין המינים הכי נפוצים באיזו ההודי-פסיפי ביחד עם כריש שונית אפור וכרישון שחור-קצוות.
יש לו מאפיין ייחודי שהוא יכול להישאר על הקרקעית ללא תזוזה, ולשאוב מים ולנשום דרך הזימים שלו בצורה יעילה גם ללא שחיה. הזן הזה הכי פעיל בלילה בייחוד בתקופות שפל, הוא מבלה את רוב יומו במנוחה בתוך מערות, ביחידים או קבוצות שמסודרים בשורה, או בערמה אחד מעל השני. הם בדרך כלל נשארים במקום לתקופות ארוכות של חודשים או שנים, נדיר כשהם משנים מיקום ונודדים למרחקים.
כרישון לבן קצוות אוכל דגים שונים הכוללים גם צלופחים, תוכינונים, טריגרפיש, ברבוניה, תמנונים, וסרטנים שונים. הם יכולים לשרוד עד שישה שבועות ללא מזון!
תקופת ההיריון של הנקבה אורכת כ- 10-13 חודשים בסופו של דבר היא ממליטה בין 1-6 צאצאים (בדרך כלל בין 2-3). לאורך כל ימי חייה, כל נקבה תמליט בערך כ-12 כרישונים. עונת ההמלטות במלדיביים היא בין חודשי האביב לחורף, בין מאי לאוגוסט. כל ולד מגיע לאורך של כ-52-60 ס"מ. הם מגיעים לבגרות מינית ברגע שהם מגיעים לאורך של 1.1 מטר ו- 8-9 שנים.
סטטוס שימור: כרישון לבן-קצוות מוגנים באיים המלדיביים ויש קנס מאוד גדול למי שפוגע בהם. הוא נחשב זן פגיע מבחינת השימור שלו בעולם.
יחסיו עם בני אדם: בעולם, הם למדו לקשר את הרעש של רובה ציד או ספינה לאוכל והם מגיבים לזה מיד ולפעמים באים לאכול את הדגים של הצוללי ציד, ולכן היו כמה מקרי תקיפה קרובים עם צוללים. אך לא עם צוללי סקובה, ולא במלדיביים! במלדיביים הם נחשבים כרישים מאוד ידידותיים לבצע איתם צלילות.
הוא נפוץ בעיקר במסלול הקלאסי.
:BLACKTIP REEF SHARK - כריש שחור-סנפירים
כריש שחור סנפירים הוא הכריש הנפוץ ביום בשוניות הטרופיות של האיזור ההודי-פסיפי. גופו נחשב בגודל בינוני, וצבעו הוא אפרפר-חום עם בטן לבנה. כמו שרומז שמו, יש לו קצוות סנפירים שחורות. החוטם קצר ומעוגל, ויש לו עיניי שקד.
הרבה נוטים להתבלבל בין כריש שחור סנפירים לכריש שחור שוליים (blacktip reef shark with the blacktip shark).
הם ניזונים מדגים שונים וחסרי חוליות, הכוללים בורי, גרופרים, יולית, דיונון, תמנון וסרטנים קטנים.
תקופת ההריון עדיין נחקרת ולא ידועה, ישנם דיווחים על תקופות של בין 8-16 חודשים. בהמלטה בדרך כלל יש בין 2-4 צאצאים בגודל של 30-50 ס"מ.
סטטוס שימור: גם הכריש הזה נחשב מוגן במלדיבים. הוא נמצא בסטטוס שימור מוגן, שזה סטטוס אחד לפני סכנת הכחדה.
כריש שחור-סנפירים נפוץ מאוד בחופים ובשוניות אלמוגים, בעומקים של 0-75 מטרים. הצאצאים בדרך כלל גדלים בשנים הראשונות שלהם באזורים עם עצי מנגרוב. הם מגיעים לגודל מקסימלי של 1.80 מטר.
הוא נפוץ בעיקר במסלול הקלאסי.
זנבתן חלודי - Tawny Nurse Shark:
המאפיין הכי מדהים של הזנבתן הוא כנראה היכולת שלו להחליף צבעים בין אפור לחום-חולי בהתאם לצבע הסביבה שלו. הזנבתן החלודי בדרך כלל בצבע אפור-חום דהוי בחלק העליון של גופו, ובחלק התחתון טיפה יותר בהיר. ניתן לזהות זנבתנים צעירים ממבוגרים, על ידי נקודות כהות על גופם. הוא נחשב רחב עם ראש משוטח וחוטם מרובע יחסית, עם עיניים קטנטנות.
הזנבתנים מצויים באיזורים של שוניות אלמוגים טרופיות, בעיקר באזורי נקיקים, מערות, דשא ימי ולגונות ויכולים להגיע עד לעומק של 70 מטרים. הם לרוב פעילים בשעות הלילה. הזן מגיע עד לאורך מקסימלי של 3.20 מטרים.
לזנבתן החלודי שיניים חדות וחזקות שמתאימות במיוחד לזלילת טרף קשה, כמו סרטנים, לובסטרים, תמנונים, אלמוגים, קיפודי ים ודגי שונית מגוונים, אותם הוא צד בלילות.
הזנבתנים נמצאים בסטטוס שימור של פגיעים ולכן עלינו להגן עליהם ולא להתקרב יותר מידי ולהפריע להם בסביבתם הטבעית. בעקבות התחממות כדור הארץ, שוניות האלמוגים בעולם מצטמצמות ונפגעות, ועל כן איכות חייהם וכמות האוכלוסייה תרד בהדרגה עם העלמות השוניות בעולם.
היכן נפגש איתם במלדיביים: באטול Vaavu, במסלול הקלאסי.
כריש לבן-שוליים - Silvertip Shark:
יש לו נראות ייחודית עם חוטם ארוך יותר ומעוגל. צבעו אפור והחלק התחתון של גופו בהיר יותר. הסנפירים שלו צבועים בקצוות לבנים. הם חיים בסביבה של שוניות אלמוגים, מים כחולים ליד איים, ומדפי סלע, בעומקים של 600-800 מטר עד לפני הים. הם בדרך כלל נשארים במקום אחד לתקופות ארוכות. גם הוא פעיל יותר בלילה ומתקרב יותר לשונית במהלך הלילה. הנקבות משריצות 1-11 גורים בלידה לאחר תקופת הריון של כ-12 חודשים. כל כרישון משתרע לאורך של כ-63-68 ס"מ. הכרישונים הצעירים מצויים במים רדודים יותר, שם הם מוגנים יותר מסכנות.
הוא מתנוסס לאורך של כ- 2.5 מטרים, שהכי ארוך שנמדד היה באורך של 3 מטרים. משקלו יכול להגיע עד ל- 160 ק"ג. הם ניזונים מדגי שונית הכוללים תמנונים, סולית, שפתוניים, דקר וקוליסיים. הכריש לבן שוליים כמובן אינו ניזון מבני אדם כמו שאר הכרישים, אך הוא עלול להיות אגרסיבי ונשכני אם הוא בעת טירוף אכילה.
כריש לבן שוליים נמצא בסטטוס שימור פגיע ולכן עלינו לשמור מרחק ולא להפריע לו בסביבתו הטבעית.
נפוץ בעיקר במסלול הקלאסי.
כריש נמר - Tiger Shark:
הכריש הנמרי משתרע לגודל של 3.25-4.25 מטרים ושוקל בערך בין 385-635 ק"ג. נקבה יכולה להגיע גם עד ל- 5 מטרים במקרים נדירים ואפילו ל- 900 ק"ג. הוא קיבל את שמו המיוחד בזכות הפסים שעל גופו שדומים מאוד לפסים שיש לנמר. אבל לא לטעות, לא לכולם יש את הפסים הללו, כרישי הנמר הצעירים נולדים ללא הפסים, אלה עם כתמים בהירים על גופם שמתפתחים לפסים הללו ככל שהוא גדלים, ועם הזמן אפילו הפסים האלה דוהים ונעלמים, כך שלרוב אצל הכרישים הבוגרים בקושי ניתן לראות את הפסים. יש להם שיניים מאוד חזקות, הם יכולים לחדור דרך העור העבה ביותר, ולתפוס את כל הקורבנות שלו, מה שהופך אותם לציידי על שמסוגלים לצוד כמעט כל טרף שזמין.
כרישי נמר הם טורפי על ויש להם תיאבון ענק, בעקרון הם מסוגלים לאכול כל מה שנקרה לדרכם. הם אוכלים מגוון מאוד רחב דברים: דגים, רכיכות, סרטנים, ציפורי אלבטרוס, נחשי מים רעילים, כרישים אחרים, יונקים ימיים שונים כמו פרת ים, לוויתנים מתים, או לוויתנאים פצועים, ואפילו מוצרים שבני אדם מייצרים כמו פחי צבע, מעילי עור, צמיגים ואפילו כרטיסי פלסטיק. הם גם כנראה הכרישים היחידים שצדים צבי ים באופן קבוע. הם יכולים להסתוות בצורה מצוינת בסביבה וזה עוזר להם בצייד, אך יש להם חסרון אחד, הם לא שוחים מהר ולכן אם הטרף שלהם מתחיל לברוח, הם לא טורחים לשחות אחריו. למרות שיש להם מוניטין של טורפים מושבעים, הם יכולים לשרוד כמה שבועות ללא מזון. הם לרוב מעדיפים לצוד בלילה. והם יצורים מתבודדים, חוץ מאשר עונות הרבייה שבהן הם נפגשים עם כרישים אחרים ובונים היררכיה חברתית לתקופה הזו בהתאם לגודלם. כך שטורפים גדולים יותר יש זכות קדימה על טרף מאשר הכרישים הקטנים יותר. נקבת כריש הנמר מגיעה לבגרות מינית בגיל שמונה והזכר בגיל שבע. במהלך חייהם יש להם פרטנרים שונים להזדווגות, ותוחלת חייהם בטבע משוערת ל- 27 שנה. לא ידוע הרבה על תהליך החיזור, אך כן ידוע שהנקבה מזדווגת פעם אחת כל 3 שנים. ההיריון נמשך כ-14-16 חודשים בהם הביצים מתפתחים בתוך רחם האם, ולאחריו כל נקבה יכולה להשריץ כ-10-82 צאצאים מספיק מפותחים בשביל לשרוד בצורה עצמאית, ההשרצה מתרחשת רק כשהכרישונים מוכנים לבקוע מהביצים שבבטן.
כריש הטייגר מעדיף לשחות במים חמימים, ממידע רב שנאסף והשווא במחקרים שונים באוסטרליה והוואי, הם גילו שהם מעדיפים לשחות במים של 22 מעלות, טמפרטורה מושלמת בשבילם, לא קר להם מידי ולא חם להם.
סטטוס שימור: הם נחשבים קרובים לסיכון. במלדיביים כרישי הנמר מוגנים ואסור לצוד אותם.
סביבה: טייגרס שארק בדרך כלל מצויים בסביבת שוניות, מדרונות ומדפי סלע. לעיתים הם גם שוחים למרחקים גדולים לים הפתוח. הם בדרך כלל צוללים עד 100 מטר, אך לפעמים גם לעומקים של מעל 1,000 מטר! (העומק המקסימלי שתועד היה צלילה ל- 1,136 מטר).
לאחרונה צלילת מיכלים עם כרישי הנמר נהייתה מאוד פופלרית, בייחוד באי פובהמאלה בדרום המלדיביים, וצוללים יכולים לראות עשרות כרישי נמר בכל יום. ניתן לראות אותם בספארי חופי מהאי או במסלול דרום עמוק. לעיתים נדירות ניתן לפגוש אותם גם במסלול הקלאסי.
:Whale shark - כריש לוויתני
הוא ידוע כדג הגדול בעולם! עם נקודות ייחודיות לכל כריש, אי אפשר לפספס אותו כשהוא בסביבה. מראהו כה ייחודי, שלא ניתן לבלבל אותו עם אף דג אחר. הוא בעל פה וראש מאוד רחב. החלק העליון של גופו כהה יותר ומעוטר בשורות של נקודות לבנות, חלקו התחתון בהיר יותר.
ניתן למצוא כרישי לוויתן בסביבות חופיות או מים פתוחים. רוב המפגשים איתם מתקיימים בטמפרטורות של 26-30 מעלות. הם לרוב שוחים קרוב לפני המים, אבל לפעמים גם צוללים לעומקים של לפחות 1,928 מטרים. עדיין לא ממש ברור מדוע הם צוללים כל כך עמוק, אבל חוקרים משארים שאול זה עקב מקומות עם פחות מזון, הם צוללים יותר עמוק לחפש יותר מזון ושימור אנרגיות כאשר עוברים בין שכבות האכלה שונות.
כריש הלוויתן הגדול ביותר שתועד הגיע לאורך של 20 מטרים, אך לרוב הממוצע הוא 13 מטרים.
הכריש הלוויתני מסנן את מזונו מתוך המים דרך הזימים שבפיו. הוא אחד מתוך שלושה מיני כרישים ששייכים לקבוצת הדמויי כריש. בינהם הכריש הענק (Basking Shark) והכריש גדול הפה (Megamouth shark). הוא ניזון בעיקר מפלנקטונים, אצות, פיטיפלנקטונים, קריל (סרטנים קטנים) ועוד צורות חיים זעירות הצפות במים.
לא ידוע הרבה על הרבייה של המין, אך נקבת כריש לוויתני אחת שנחקרה בטאיוואן, ונמצאו בבטנה 304 צאצאי כרישונים בשלבי התפתחות שונים, וזהו מספר הצאצאים הגדול ביותר שתועד אצל כל מיני הכרישים. הכרישון הקטן ביותר שתועד בים היה באורך של 46 ס"מ בלבד, בפיליפינים. תקופת ההריון אינה ידועה עדיין.
סטטוס שימור: בסכנת הכחדה. היכן ניתן לפגוש אותם במלדיביים: בעיקר באטול דרום ארי, במסלול הקלאסי.
ובאטול Huvadhoo במסלול הדרומי.