האוקיינוסים – הם המסתורין הכי גדול בעולם שלנו, תחום שנחקר אפילו פחות מהחלל. ועדיין טומן בחובו מלא סודות ותעלומות שטרם ידועות לאדם. האוקיינוסים שלנו מהווים את החלק הכי גדול ומשמעותי בכדור הארץ, אז מדוע אנחנו לא משקיעים מספיק מאמצים להבין אותו ולשמור עליו – לשמור על הבית.
המים בכדור הארץ מכסים למעלה מ-70% משטחו, ופה נשאלת שאלה, מדוע קוראים לזה כדור הארץ ולא כדור האוקיינוס? בני אדם חקרו בעיקר על מה קורה מעל פני המים והחלל. עם התפתחות הטכנולוגיות, בשנים האחרונות זכינו גם להתחיל לחקור קצת יותר את מעמקי הים. בכתבה הזו נחקור מדוע בני האדם לא חוקרים את האוקיינוסים מספיק, מה מתחבא במעמקים ומה היא הנקודה הכי עמוקה באוקיינוס (שידועה כרגע).
למרות שהאוקיינוסים מכסים כשני שליש מהעולם, האנושות חקרה רק כ- 5%-10 מהם! בקושי גירדנו את השכבה הראשונה של החבוי והטמון במעמקי הים מבחינת הידע האנושי. בכל משלחת מחקר של צוללת למעמקים, אנחנו מגלים עוד ועוד על המסתורין ועל החיות שחיות במעמקים. מסתבר שרוב המחקרים הנעשים במעמקי הים הם של חברות הנפט והאנרגיה, מכיוון שיש להם תקציבי ענק והם מחפשים כל הזמן מקומות חדשים להפיק מהם אנרגיה.
אז מדוע בעצם החלל נחקר יותר ממעמקי הים?
במעמקי הים אין הרבה התרחשות, הוא די משעמם, הקרקעית חולית ומשעממת, אין חיות על הקרקעית כמעט, ויש שם חושך רב ודחיסות של שכבת המים שמקשה על הריאות, לעומת החלל שהוא ריק ומאוד קל ונוח לצפות למרחקים אדירים בלי הפרעות בדרך.
במעמקים הלחצים אדירים מאוד והטמפרטורות קפואות ביותר, ולכן צריך ציוד יקר ומסובך וכל משלחת מחקר למעמקי הים היא מאוד מאוד יקרה. לגבי חקר בעלי חיים עמוקים: בעלי החיים במעמקים חיים תחת הלחץ האדיר הזה, ברגע שמנסים להעלות אותם לפני השטח לחקור אותם הם סובלים מדקומפרסיה קשה ולא מצליחים להגיע לפני הקרקע בשלום, רבים מהם הם חיות רכות כמו מדוזות למשל שלא מגיעות שלמות בכלל לפני השטח. אנחנו כן מצליחים לקבל מידע מכיבה של לוויתן כחול שכן צוללים למעמקים רבים מכיוון שהגוף שלו עומד בלחץ, והוא ניזון מאותן יצורים שחיים במעמקים.
דבר נוסף ומרכזי הוא העניין שאין אפשרות לבני אדם לשרוד בלחץ האטמוספרי המופעל בעומק ואין יכולת לבנות שם "ערים עתידניות" שיחליפו את החיים על כדור הארץ ולכן אין צורך ממשי לחקור את החיים שם באותה מידה כמו בחלל, כיום חוקרים רבים מסתכלים על החלל ותוהים: היכן יש תנאים מתאימים לחיים, שיאפשרו לנו לבנות מושבות אנושיות בעתיד ולהתרחב מעבר לכדור הארץ. ולכן בעצם רוב המאמצי מחקר בעולם כרגע מושקעים בחקר החלל. וגם כי הרבה יותר קל ופשוט להתעסק עם אוויר, ריק, מאשר מים דחוסים מאוד.
במאמר מוסגר אני יכולה להוסיף כי האוקיינוסים הם בין מהמרכיבים הכי חיוניים לקיום חיים בכדור הארץ וחשיבות הבנתם וחקירתם היא קריטי להמשך קיום החיים פה בכדור גם בעתיד הרחוק.
מה מתחבא במעמקים: מכיוון שאין לנו יכולת או הבנה מספקת על מה מתחבא במעמקים, רוב היצורים שנפגוש שם יהיו בגדר חייזרים בשבילנו, רוב הסיכויים שלא הכרנו אותם קודם ולא ידענו שהם קיימים, יש הרבה חיות שמייצרות אור בשביל למשוך אליהם מזון בחושך הבלתי נגמר הזה, יש הרבה סוגים שונים של מדוזות בכל מידי גדולים, תמנונים ענקיים, כרישי עומק שחיים עד כ-400 שנה ועוד.
מה היא הנקודה הכי עמוקה באוקיינוס: הנקודה העמוקה ביותר הידועה והנגישה בקרום כדור הארץ היא שקע מריאנה (באנגלית: Mariana Trench), המכונה גם "תהום מריאנה". השקע נמצא בין יפן לפפואה גינאה החדשה במערב האוקיינוס השקט ממזרח לאיי מריאנה. אורכו של התהום כ-2,550 קילומטר, ורוחבו הממוצע כ-69 ק"מ בלבד. העומק המקסימלי הוא 11,022 מטר מתחת לפני הים, בנקודה המכונה "תהום צ'לנג'ר", בחלקו הדרומי של השקע. בעומק זה נוצר לחץ של 1,086 בר, שהם כ-1,071 אטמוספירות (לחץ שהגוף האנושי לא מסוגל לעמוד בו כמובן). שקע מריאנה נמצא בגבול שבין שני לוחות טקטוניים, הלוח הפסיפי יורד מתחת ללוח מריאנה שהוא קטן ממנו. מכיוון שהלוח הפסיפי הוא עתיק יותר, הרי שהחומר ממנו הוא עשוי הוא גם צפוף יותר וכבד יותר, ולכן בתנועתו בכיוון מטה, הוא יוצר שקע עמוק במיוחד. תנועה זו גורמת גם לתנועה בכיוון מעלה וליצירת איי מריאנה.
שקע מריאנה נחקר לראשונה בשנים 1872–1876 על ידי משלחת המחקר של הספינה צ'לנג'ר. המדידות הראשונות שבוצעו היו בעזרת כבלים ומשקולות, ומדדו עומק מקסימלי של 9,636 מטר מתחת לפני הים. בשנים הבאות נעשו מספר מדידות עומק נוספות באמצעות ציוד משוכלל ומדויק יותר. כולן הציגו עומק מקסימלי של כ-11,000 מטר פחות או יותר.
הצלילה הראשונה עם אנשים בתוך צוללת אל שקע מריאנה התבצעה לראשונה על ידי צי ארצות הברית ב-23 בינואר 1960. להפתעתם, גם בעומק העצום התגלו להם יצורים חיים ובהם דגים וסרטנים קטנטנים וכן אצות פולטות אור. ב-26 במרץ 2012 ביצע הבמאי ג'יימס קמרון צלילה באמצעות צוללת אנכית במשקל 12 טון ובאורך שבעה מטרים.
